הרב רונצקי היה מופת עבורנו – התלמידים. הוא ישן איתנו בפנימיה וחזר לביתו מדי יום שלישי אחה"צ וביום שישי בבוקר לאחר 'מישמר' לאורך ליל חמישי. הוא למד בדבקות וכשהיה מתעייף היה נעמד כדי לא להירדם והיווה עבורנו דוגמה חיה לדברי חז"ל 'הוה שקוד ללמוד תורה'. הרב התעניין בכל תלמיד והיה מוצא זמן לשוחח עם כל אחד ואחד. הוא ידע את חכמת השילוב של אהבה ומתיקות יחד עם הצבת דרישות וקשיחות. עסק רבות בגמילות חסדים ושידוכים לתלמידי הישיבה. בליל חמישי היה הרב מעביר שיעור בפרשת שבוע בספריה. השיעורים נודעו במחשבה המקורית של הרב, בשיתוף התלמידים ובמתיקות מיוחדת. שילוב נדיר זה של גדלות בתורה ושקידתה יחד עם עשייתו הצבאית וההתיישבותית מזכירים את דברי הרמב"ם על רבי עקיבא שהיה מחכמי הדור ועם זה היה נושא כליו של בר כוכבא.
הרב אביחי רונצקי נולד בשנת תשי"ב למשפחה שאינה שומרת מצוות ולמד בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה . בשנת השתכ"ט התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים . במלחמת יום הכיפורים היה מפקד פלוגה בסיירת שקד ולחם בגבורה בחזית הדרומית. למלחמה הייתה השפעה מכרעת על חייו של הרב ולאחר שחרורו מהצבא החל בתהליך חזרה בתשובה דרך מכון מאיר.
לאחר שחרורו מצה"ל למד בישיבת מרכז הרב ובכולל מרץ. הרב היה שותף להקמת הישיבה באלון מורה ולימד בה כר"מ ובהמשך שימש כר"מ, למעלה מעשר שנים בישיבת עטרת ירושלים .
בשנת התשד"מ היו בני הזוג רונצקי ממקימי היישוב איתמר בשומרון, שהוקם על ידי משפחות של חוזרים בתשובה מבוגרי מכון מאיר. הרב רונצקי שימש כרב היישוב בשנותיו הראשונות. הרב הקים ישיבה באיתמר שמונה כ-190 תלמידים, אברכים ואנשי צוות. שיטתו.
הרב חיבר סדרת ספרים העוסקת בהלכות צבא בשם "כחיצים ביד גיבור" (ארבעה חלקים), בהם באה לידי ביטוי מעורבותו והיכרותו את חיי הצבא.
בהתשס"ו הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לרב הצבאי הראשי. בתקופת כהונתו שם דגש על הרחבת היקף הפעילות של תחום "תודעה יהודית".
בשנת התשע"ו התנדב הרב רונצקי לתרום כליה עבור מי שיזדקק לכך, באמצעות ארגון מתנת חיים. בבדיקות הרפואיות המקדימות התגלה אצלו גידול והוא עבר ניתוח להסרתו.
בסיוון התשע"ו הרב פרש מראשות הישיבה הגבוהה באיתמר.
הרב רונצקי זצ"ל נפטר בט"ז בניסן ה'תשע"ח, לאחר מאבק במחלה, והותיר אחריו אישה ושישה ילדים.
