מתי ראוי לדון לכף זכות

שאלה:
שלום רב. גרתי בירושלים, בעלי למד בכולל 9 שנים, ואז התחיל לחפש מקום ללמד. אחרי שנה שלא מצא, קיבלנו הצעה לעבור לרעננה כדי שבעלי ישמש כעוזר לרב בבית כנסת של קירוב, השינוי לא היה קל בכלל עבורנו אבל עברנו וב"ה הוא מצליח מאוד ומרוצה. אחרי שנה שאנחנו ברעננה בקהילה מתחילה, אבא שלי ניסה לעזור למצוא מישרה לאח שלי, והוא עזר לאחי לייסד כולל בתוך הקהילה אליה עברנו, ולמנות את אחי כראש כולל. לפני שזה קרה, רב הקהילה דיבר רבות על כך שחשב למנות את בעלי כראש כולל. הדבר מאוד הפריע לבעלי, שכן זה גרם לתחושה כאילו "לקחו ממנו את התפקיד", ובמיוחד בגלל שאנחנו עשינו השתדלות גדולה כדי לעבור לעיר ולהתחיל פה פעילות, ועד שעשינו את זה הוא הכניס את אחי לקהילה, והיות ומדובר על קהילה קטנה לא נראה שיש מקום להרבה רבנים. אני אומרת לבעלי שצריך לעשות עבודה עצמית של אמונה-שתפקיד ששייך אליו יגיע אליו ואין אדם נוגע במוכן לחברו, ושצריך לדון לכף זכות ולחשוב שאבי לא חשב בכלל שבעלי היה רוצה את התפקיד ולא חלם שזה פוגע במשהו בעבודתו. אך בעלי עדין פגוע וחושב שלמרות שיש מצווה לדון לכף זכות-זה לא אומר שצריך להשתכנע שמה שאבי עשה זה הדבר הנכון לעשות, שזה לא בגדר מצוות לדון לכף זכות, וממשיך לחשוב שמה שהוא עשה לא היה הדבר הנכון ופגוע מהסיפור. לדעתו אבי היה צריך למצוא לאחי מישרה במקום אחר. אשמח לבירור הנושא עד איפה מצוות האמונה והמצווה לדון לכף זכות

נשלחה

תשובה:
על ידי: הרה"ג שלמה אבינר שליט"א נכתב ע"י מרדכי ציון

מרוכב לדון בזה במייל. אםשר להתקשר 052-365-3028

להדפסת השו"תPrint