שרות לאומי

שאלה:
רציתי לדעת מה הרב אומר על שירות לאומי האם מותר או לא כי אני יודעת שיש הרבה רבנים שמתנגדים לזה..ואם כן בבקשה אני רוצה מקורות תודה ומעריכה המון ה' בעזרכם!

נשלחה

תשובה:
על ידי: הרה"ג שלמה אבינר נכתב ע"י מרדכי פרידפרטיק

שרות לאומי הוא אחד מן המפעלים המפוארים של הציבור הדתי והוא מביא הרבה תועלת לעם ישראל.  אבל לא צריך להסתיר את זה שיש רבנים רבים ששוללים את השרות הלאומי מכל וכל ויש רבנים אחרים שמאוד מחייבים.  האם זו מחלוקת?  אמנם, יש הרבה מחלוקות בין רבנים, אבל כאן אין מחלוקת.  לפעמים בגמרא נראה שיש מחלוקת אבל אז הגמרא מתרצת שהאחד מדבר על מקרה כזה ואילו השני מדבר על מקרה אחר, כך גם פה. יש באמת מקומות בשרות לאומי שהם באמת לא טובים, לא צנועים, לא ע"פ הלכה, ובנות מגיעות לשם צדקניות ויוצאות שבורות.  ולעומת זאת, יש מקומות בשרות לאומי שהם מעולים, ובנות מגיעות לשם ותורמות הרבה ויוצאות עוד יותר צדקניות.  אי אפשר להכחיש את המוחש. כמובן לא כתוב בתורה חובת דין "שרות לאומי", אלא צריכים לדון בעניין- האם זה טוב לעם ישראל ולבנות או לא.  לכן זה תלוי במקום ובתנאים של כל מקום.
 
הרבנות הראשית בשנת תשמ"ז הקימה וועדה של רבנים, מחנכים ומחנכות בעניין שרות לאומי. הוועדה הגישה הצעות – באורך שבעה עמודים – איך שרות לאומי צריך להיות בנוי באופן שיביא ברכה.  התשובה היא לא בשחור-לבן, לא הכל טוב או הכל רע. הם כתבו שצריך מקום כשר ולווי מתאים, כלומר: רב או רבנית.  הוועדה גם כתבה שיש בנות שמוגנות רק בביתהן, ובכל מסגרת חילופית הן לא יהיו מוגנות.  לכן בת כזאת תעשה שרות לאומי כאשר היא גרה בבית.
א"כ אמרנו שלושה תנאים: מקום כשר, ליווי רב או רבנית ובת מתאימה.
 
כשבנות שואלות אותי על שרות לאומי, אני אומר: צריך לעשות שרות לאומי רק במקום שיש רב שנותן אישור.  אין הכוונה לרב שבחסדו בא לתת שם שיעור מידי פעם, אלא הכוונה היא שהשרות במקום שנתון תחת אחריותו ובפיקוחו של רב או רבנית.  אני שואל את הבנות: האם אתן אוכלות סרדינים סתם ככה?!  הרי סרדינים צריכים הכשר.  שרות לאומי, שהוא שנה שלימה, הרבה יותר חמור מסרדין אחד. אם כן, קל וחומר שצריך "הכשר" מרב שהוא אחראי ומפקח על מקום שרות לאומי.
פעם הייתי בבית דין לגיור של גר צדק ושאלו אותו על הגדר למה כשר ומה לא כשר.  הוא אמר: משהו כשר כשיש חותמת.  אותו דבר כאן, במקום שיש רב והוא אמר שזה כשר והוא המרא דאתרא על המקום, זה כשר.
 
 
לאחר כל האמור, אני מביא את דברי רבנו, הרב צבי יהודה קוק על שרות לאומי (שיחות הרב צבי יהודה מספר 9 (איש ואישה) סעיף 44 - הכתוב בסוגריים מרובעות הם תוספת על הכתוב לצורכי הבהרה) :
 "לפני זמן מה נעשו מהומות על מנת לאסור את השרות הלאומי לבנות [בשנת תשל"א].  תלמיד חכם אחד בא להתייעץ אתי.  אמרתי לו: מי שרוצה באמת לדעת ולהתייעץ, ולא להרוס ולבלבל, רק עצה אחת יש לכך, והיא לשאול את הרבנים הראשיים.  כל בעל שכל ישר מבין שכך יש לעשות.  עליהם מוטלת האחריות, הם אינם פחות גדולים בתורה מכל עושי המהומות, וגילו קידוש השם בהרבה מצבים.
השיב לי אותו תלמיד חכם: אבל לחץ מופעל עלי שאחתום נגד שרות לאומי לבנות!
אמרתי לו: וכי על פי לחץ פוסקים הלכה בישראל?  לא קובעים עניינים על פי לחץ אלא על פי תורה.  אסור להיכנע ללחץ...אין זה דרך התורה.  "לא תגורו מפני איש" (דברים לא, יז וראה סנהדרין ו, ב).  לחלק נכבד של תלמידי חכמים אין אומץ לעמוד בלחצים, והרבה חתימות הושגו על ידי לחץ, פיתוי, נדנוד, בלבול ואיום.  תלמיד חכם אמיתי חייב להיות גיבור. במאמרו של אבא זצ"ל, "גדול וגיבור"[מאמרי הראיה 127],  לזכר הגאון ר' שמואל מוהליבר זצ"ל, מתברר שיש שני סוגי גדולי ישראל: גדולים סתמיים שאמנם גדולים הם אבל לא גיבורים, וגדולים שהם אמיתיים, ואמנם אלה יקרי מציאות הם.  יש מצבים בהם צריך מסירות נפש, וחלק גדול של הקלקולים נובע מכך שתלמידי חכמים אינם עומדים באומץ נגד לחצים.
כשעניין זה עלה על הפרק בתקופה יותר מאוחרת שלחתי מכתב [לרבנים הראשיים בהקמת הוועדה המוזכרת לעייל]: "משנתנו הקדושה קבועה וקיימת, כי למלחמת מצווה, יוצאת גם כלה מחופתה. ולפי הכרעתו ובירורו של גדול רבותינו האחרונים שאחרי הרמב"ם, הרדב"ז – הוא לסייע לאנשי הצבא [כלומר לא שהאישה נלחמת בקרב ממש, אלא כמו שאומר הרדב"ז, היא מביאה אוכל לבעלה.  ועכשיו שיש בצבא אספקה, חיל כביסה, תפירה לבגדים קרועים וכו'], והוא מסתדר כעת בסידורו של "השירות הלאומי".  בהתחשבות חרדת קודש של חז"ל כלפי מצבי הצניעות והפריצות, כפי המתואר והמסופר בסוף מסכת קידושין".
עד כאן.
 
כלומר רבנו הרב צבי יהודה תמך בשרות הלאומי ואמר שזו חובה גדולה מאוד.  הוא אמר את זה באופן כללי וכמובן שצריך להבחין בין מקום למקום, כמו שנקבע לפי הוועדה של הרבנות הראשית. 

להדפסת השו"תPrint