אמירת 'על נהרות בבל' בגאולה

שאלה:
לכבוד כת"ר הרב שלמה חיים הכהן אבינר שליט"א, שלו' וברכה, רציתי לשאול את כת"ר בדבר שכתב בחוברת 'עיטורי ירושלים',כסלו תשס"ט, 'קורות רבנו', תחת הכותרת "על נהרות בבל" עמ' 8: " רבנו לא היה אומר "על נהרות בבל" אלא שיר המעלות בכל ארוחה, עקב בואנו לארצנו." אם כך, רציתי לשאול את כת"ר האם אין זה מחייב גם אותנו לנהוג כן? או לפחות מי שרוצה לנהוג כן, רשאי? הרי כיום איננו יושבים ובוכים על נהרות בבל(וגם לא על נהרות פולין), אדרבא אנחנו בציון,פינו מלא שחוק ולשוננו רינה. אודה לכת"ר על הזמן שהקדיש לקריאת שאלתי וסליחה שגזלתי מזמנו היקר.

נשלחה

תשובה:
על ידי: הרה"ג שלמה אבינר נכתב ע"י מרדכי פרידפרטיק

א.      כל אחד יכול לנהוג איך שהוא רוצה בעניין כזה שלא מוזכר בגמרא ולא מוזכר בראשונים אלא מוזכר באחרונים. כמדומני הראשון שמזכיר לומר "על נהרות בבל" בימי חול הוא רבי ישעיהו הורוביץ בעל ספר שני לוחות הברית (אוצר התפילות 482 ומובא במ"ב א ס"ק יא). אנחנו לא חייבים לנהוג כדברים שמובאים בשל"ה, ובפועל לא כולם קיבלו את המנהג הזה. נשאל הג"ר חיים קניבסקי (דולה ומשקה עמ' קיב): אם צריך לומר "על נהרות בבל"? ענה: טוב לומר. כלומר, לא חייב.   וגם אמר שהג"ר שלמה זלמן אוירבך לא נהג לומר (שם בהערה 318 מס' הליכות שלמה ס' כב).
 
ב.      רבנו הרב צבי יהודה לא פסק לרבים בעניינים שונים. לא מדברים על עניינים כלל-ישראליים שכן פסק כהמשך של מרן הרב קוק אלא מדברים על עניינים פרטיים. הוא אמר שככה הוא נהג אבל לא אמר לאחרים. כששאלו אותו שאלות כאלה, שלח אותם להג"ר צבי פסח פרנק שהיה הרב של ירושלים. 
למשל, פעם רבנו סיפר לתלמידים שהוא אומר "אב הרחמים" בכל שבת אפילו בשבת יום טוב, שבת ראש חודש ושבת מברכים, משום שכשתיקנו את "אב הרחמים" על גזרות ת"ח ות"ט, הגזרות היו אמנם קשות, אבל הן כאין וכאפס לעומת אלה שהיו בשואה. ואם אז תיקנו לומר "אב הרחמים" ונמנעו לאומרו בשבתות מיוחדות, הרי שלאחר השואה יש מקום לאומרו בכל שבת. כדרכו, לא כפה על התלמידים אלא אמר: "אני אומר, ואתם, אם זה לרצונכם, תנהגו כך". ואכן, מאז הונהג כך במניין של רבנו (ס' צבי קודש עמ' 241).
אף פעם לא אמר לאחרים איך לנהוג. וראיה ברורה במקרה כזה שרבנו לא אמר לאחרים איך לנהוג שכולל את "על נהרות בבל" בסידור עולת ראיה של מרן הרב קוק (ח"א עמ' שס) למי שרוצה לומר.
 
ג.       לכן אדם יכול לנהוג איך שהוא רוצה בדבר שאין לו שורש ומקור בגמרא ובראשונים. ובוודאי שיכול לנהוג כרבנו הרב צבי יהודה.       
בברכות התורה מלב ירושלים

להדפסת השו"תPrint