מוסר

שאלה:
שלוםלרב, בספרי מוסר רבים מוזכר המאמר "אדם כי ימות באוהל"- אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו על דברי תורה. מצד שני מובא ג"כ העניין שעתיד אדם ליתן את הדין על כל דבר שראה ולא טעם/ נהנה ממנו. רצוני לשאול האם אין סתירה בין שני המקורות הללו וכיצד ראוי לאדם לנהוג?

נשלחה

תשובה:
על ידי: הרה"ג שלמה אבינר נכתב ע"י מרדכי ציון

אנו מבינים את המאמר "אדם כי ימות באוהל - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו על דברי תורה" ע"פ פירושו של רבי עובדיה מברטנורה על פרקי אבות (ו, ד): "פת במלח תאכל", שצריך מסירת נפש על לימוד תורה אפילו אם צריך לאכול פת במלח.  כלומר, לא חייב לאכול פת במלח אלא אם אין אפשרות אחרת צריך ללמוד תורה כך.  וכן כאן, לא חייב להמית את עצמו אלא אם אין אפשרות אחרת צריך ללמוד תורה כך.  כתב מרן הרב קוק בסוף עין איה שלכתחילה לא צריך להמית עצמו כי התורה היא תורה חיים אא"כ אין בדרך אחרת.

להדפסת השו"תPrint